הורים מדווחים: מרגע שיישמנו את השיטה, הכל רגוע יותר והילדים פשוט עושים מבלי שנצטרך להגיד להם כלום.

ספטמבר 30, 2020 | am 16:06

הורים לילדים עם הפרעות התנהגות קלות עד קשות, מספרים על כך שילדיהם עשו תפנית של 180 מעלות בעזרת שיטת החיזוקים החיוביים. מספרת 'רונית' (שם בדוי): בני הבכור בן 6 וחצי היה פותח כל בוקר בצרחות ובכי בגלל שלא רצה לקום מהמיטה ולבצע את הפעולות שנדרשו ממנו, כגון צחצוח שיניים, להתלבש וכו'. ובנוסף היה מסרב לבצע פעולות כגון סידור החדר, הכנת שיעורי בית, ללכת לישון ובמיוחד ברגע שצריך לעזוב את המסך.

"אם להיות כנה, איבדתי את האמון שזה הולך להסתדר"

ניסיתי כמעט הכל, התייעצתי עם המורה שלו, עם חברות ועם אנשי חינוך אבל לא הצלחתי להגיע למצב שבו הילד מקשיב ועושה מה שצריך מבלי שאני צריכה להיכנס איתו לעימותים (ברוב המקרים). כמעט הרמתי ידיים, הייתי מותשת פיזית ונפשית, אבל ואמרתי לעצמי "אין מצב שהחיים שלנו הולכים להימשך בצורה הזו". חיפשתי וקראתי בכל פיסת זמן שהייתה פנויה עבורי. עד שהגעתי למאמר מופלא שמתאר כיצד פסיכולוג אמריקני בשם סקינר ביצע ניסוי שהופך את הקערה על פיה.

בקצרה על הניסוי: "תיבת סקינר"

בקצרה על הניסוי: "תיבת סקינר" סקינר היה פסיכולוג אמריקני רב השפעה בכל הקשור לגישה הביהביוריסטית. גישה זו היא גישה פילוסופית מדעית, שהצליחה לחקור את התנהגותם של בני אדם ובעלי חיים באופן מדעי. סקינר ביצע ניסויים בחולדות, ובחלק מהניסויים בדק כמה פעמים מנסה החולדה ללחוץ על הדוושה שבתוך התיבה סתם ככה, בשלב הזה לחיצה על הדוושה לא הניבה דבר. בשלב השני סקינר שינה את התיבה כך שכל לחיצה שחררה לחולדה מזון ישר לתוך מגש המזון שבתיבה (חיזוק חיובי). סקינר מצא שבעקבות החיזוק הזה (המזון שהיא קיבלה) היא החלה ללחוץ על הדוושה הרבה יותר. סקינר הסיק שהחולדה למדה לקשר בין הלחיצה על הדוושה לבין המזון שקיבלה וראה שאפילו כאשר לחיצות על הדוושה מניבות זרם שהכאיב לה, החולדה המשיכה ללחוץ יותר - ומכאן הבין שהחיזוק עובד. עד כאן על סקינר.

איך זה עזר לי עם הבכור שלי?

המשכתי במחקר מעמיק אחר אותה דרך שתעזור לילד שלי לבצע פעולות בקלות ותגרום לבית כולו להיות רגוע ונעים יותר. אחרי חקירה מעמיקה הגעתי לכל מיני מאמרים באנגלית שמסבירים כיצד לתת פידבק לילדים ולממש את שיטת החיזוקים החיוביים שהציג סקינר. למרות זאת עדיין לא ראיתי איך אני מוציאה את זה לפועל בדרך שמתאימה לבני, אבל מה שכן - חזרה לי התקווה. כמה ימים אחרי שחקרתי את הנושא לעומק, דברים התחילו לקרות מעצמם. ממש כאילו היקום מדבר איתי ומנסה לעזור לי למצוא פיתרון. בעודי שותה את קפה הבוקר שלי לפני יום חדש, נתקלתי בפוסט בפייסבוק שדיבר על חיזוק התנהגות עצמאית אצל ילדים. בפוסט הציגו מגנט שעוזר לילדים לבצע משימות מרצון ולסגל הרגלי התנהגות עצמאיים. בשלב הזה כבר נתקלתי במוצרים דומים והרגשתי שזה לא מה שיפתור את הבעיה. אבל בכל זאת משהו סקרן אותי, אז נכנסתי לראות את התגובות שבתוך הפוסט והופתעתי לראות שהמון אמהות מגיבות בצורה חיובית. במשך כמה דקות גללתי בין התגובות שבפוסט והתלבטתי עם עצמי. עד שהחלטתי שדי! על מה יש לי לחשוב? אין לי יותר מה להפסיד. סקפטית מאוד הזמנתי את אחד מלוחות המגנט שמטרתם לחזק התנהגות חיובית אצל ילדים. תוך יומיים מההזמנה הלוח הגיע אליי. הסתכלתי עליו וביקשתי בלב "הלוואי שהדבר הזה יהיה המפתח לשינוי שאני כל כך רוצה". קראתי לבן שלי והסברתי לו שהלוח הזה שלו, והמגנטים בצורת כוכב שלי. לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי לו: "בכל פעם שתקום בבוקר כמו ילד גדול, תצחצח שיניים ותעשה את כל הפעולות שנדרשות ממך מבלי שאצטרך לבקש ממך - תקבל מגנט כוכב על הלוח שלך.

העיניים שלו הבריקו והפרצוף שלו השתנה לפרצוף של ילד שרוצה את הסוכריה שליד הקופה בסופר.

הוא הסכים לדיל והתעקש שהוא רוצה לקבל כוכב עכשיו. כאן אני נכנסתי לפעולה. רוצה כוכב? אתה צריך להרוויח אותו. מחר בבוקר נראה איך תקום, ואם תקום כמו ילד גדול תקבל כוכב. כמו ילד טוב שרוצה משהו הוא אמר: "טוב אני הולך לישון עכשיו ואת תעירי אותי" ועשה כאילו הוא נרדם על הספה. זו הייתה ההזדמנות שלי לגרות אצלו את הרגשת החיזוק החיובי. כמובן ששיתפתי איתו פעולה ואחרי זמן קצר "הערתי אותו". הוא קם ואמר: "קמתי כמו ילד גדול את רואה! תביאי לי מגנט." כל הכבוד! אמרתי לו, מגיע לך מגנט. נתתי לו את המגנט בצורת כוכב כדי שיניח על הלוח והרגשתי שאני מתחילה להאמין שיש סיכוי שזה יעבוד. בבוקר שלמחרת קמתי בהתרגשות שיא ואמרתי לבעלי (שלקח חלק פעיל בהנחלת השיטה) אני הולכת להעיר אותו. ניגשתי לחדר, הסתכלתי עליו ישן ולאט לאט התחלתי להעיר אותו. לפתע, הוא קם בקפיצה ואמר לי בקול חמוד ושברירי: "אמא קמתי מגיע לי מגנט". הרגשתי תחושת ניצחון - הוא זוכר את המגנט! הוא רוצה לקבל חיזוק חיובי!

אני מודה - זה היה אחד הבקרים היותר טובים שהיו לי מאז שיש לי ילדים.

אני מודה - זה היה אחד הבקרים היותר טובים שהיו לי מאז שיש לי ילדים. שבוע לאחר שהתחלנו את התהליך דיברתי עם בעלי ואמרתי לו אתה מאמין שזה יעבוד לטווח הרחוק? הוא הסתכל עליי ואמר לי: "לא יודע כמה זמן הלוח יחזיק, אבל אל תשכחי שהמטרה הסופית לא תלויה רק בלוח. ההמשכיות של החיזוקים החיוביים יכולה להגיע בכל מיני דרכים ואנחנו צריכים להיות יצירתיים." הנהנתי עם הראש במין תחושת באסה שאולי באמת הלוח לא יחזיק לזמן רב, ואז נמצא את עצמנו שוב באותו המצב. הוא זיהה את התחושה שלי מיד ואמר: "מאמי כרגע זה עובד, בואי נשמור על אופטימיות" היום אנחנו אחרי 5 חודשים בתהליך של החיזוקים החיוביים, חווינו עליות וירידות אבל חד משמעית - השיטה הזו עובדת. מילד שלא מוכן לעשות את המשימות שלו 80% מהזמן הוא הפך לילד שמבצע את רוב המטלות שלו בלי שאפילו נצטרך לבקש. ומי בכלל היה מאמין שלוח מגנט פשוט שעולה פחות ממגש פיצה יצליח לשפר את ההתנהגות של הבן שלנו עד כדי כך? הפידבקים על השינוי בהתנהגות שלו מגיעים אליי מכל מקום, ומעבר לזה שאני מאושרת, אני מרגישה כאילו מינימום סיימתי דוקטורט במדעי ההתנהגות. תודה גדולה לסקינר שבזכותו ובזכות לוח מגנט קטן, הילד שלי יותר מאושר כי יותר קל לו, והבית יותר נעים ורגוע. ועזבו לרגע ילדים, אם תחשבו על זה לעומק גם אנחנו בתור מבוגרים נהנים מחיזוקים חיוביים. כמו שאני מכינה לבעלי את עוגיות הלוטוס שהוא הכי אוהב, כי אני יודעת שהוא יהנה מהם ובין היתר ירעיף עליי מחמאות (שזה החיזוק החיובי שלי) ככה הילדים שלנו, ככה בני אדם - הם עושים דברים בצורה עצמאית ובכיף ברגע שהם יודעים בתוך תוכם שיקבלו עליהם חיזוק חיובי כלשהו. אז לכל ההורים שקוראים את הכתבה הזו, אני ממליצה לכם בחום לאמץ את גישת החיזוקים החיוביים שתוביל את הילדים שלכם לעצמאות ואת הבית שלכם למקום שליו ונעים יותר. אחרי תקופה של למידה אישית בכל הקשור בנושא, אני יודעת שמעבר ללוח שעזר לי אישית, ישנם המון דרכים ליישום שיטת החיזוקים החיוביים אצל ילדים, והמפתח להצלחה הוא: להיות תמיד חיוביים ולמצוא את הדרך שתגרום לילדים שלכם לשתף פעולה בעזרת חיזוקים חיוביים.

לכניסה לאתר 'מגנט ההצלחה שלי' לחצו כאן

כתבה: אתי רובינשטיין

אהבתם את הכתבה? שתפו אותה בוואטסאפ

שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שלחו לנו וואטסאפ